בגיל 34, אחרי קריירה ארוכה ומלאת רגעים מרגשים, עאהד עזאם החליט לפרוש מכדורגל. עזאם, שרשם מעל 120 הופעות במדי הפועל חיפה בה גדל החל את דרכו, שיחק גם במדי עירוני קריית שמונה והפך לשם מוכר גם בליגות הנמוכות עם אין ספור הופעות לאורך השנים. בראיון פרישה מיוחד לאתר טוק ספורט הוא מדבר על ההחלטה לתלות את הנעליים, הרגעים שלא יישכחו והתחושה שנשאר לו עוד מה לתת.
על ההחלטה לפרוש סיפר: “שנה שעברה כבר התחלתי להרגיש שהחשק מהכדורגל וההתלהבות שהייתה לי לפני נעלמים. הם כבר לא היו נמצאים אצלי בכל משחק ואימון, כמו שאומרים – הגיע הזמן לגשת לפרק הבא בחיים”.
כשנשאל על הרגע הגדול ביותר בקריירה, חזר עזאם לדרבי החיפאי הבלתי נשכח: “הרגע הכי גדול שלא אשכח זה המשחק הראשון שלי בדרבי נגד מכבי חיפה. היינו אז עדיין משחקים בקריית אליעזר, ירדנו למחצית בפיגור 1:0, אחרי האסיפה של המאמן טל בנין שאני מאוד מעריך, אוהב ומעריץ – עלינו למחצית השנייה וניצחנו 1:3. את השמחה עם האוהדים בסיום אני בחיים לא אשכח”.
גם משחק הבכורה מול מכבי תל אביב נשאר חקוק אצלו: “ניצחנו 2:0, אני לא אשכח לעולם את הרגשות והמתח שהיה לפני המשחק איך הכול נעלם אחרי שריקת הפתיחה”.
עזאם סיפר גם על האנשים שהכי השפיעו עליו לאורך הדרך: “קודם כל המשפחה והחברים שתמכו בי תמיד, גם למאמנים ולמועדון הפועל חיפה שליוו אותי מגיל צעיר. אם אתחיל לנקוב בשמות לא אסיים, אבל את המאמן שהאמין בי ונתן לי את הבמה הגדולה אני לא אשכח לעולם. טל בנין לא היה רק מאמן בשבילי – הוא היה כמו חבר, אח ואבא”.
על האפשרות להישאר בעולם הכדורגל גם אחרי הפרישה אמר: “ניסיתי להבין אם זה הכיוון שלי, אבל גיליתי שאני יותר מתחבר לעסקים ואוהב להיות חופשי בבחירות ובדרך שלי”.
ולסיום, כשביקש לסכם את הקריירה במילה אחת, ענה בכנות: “נחמדה… השגתי רק 30% מהשאיפות שלי”.
צילום: דוברות מכבי עוספיא
