עמאר גבארין החל את עונת המשחקים בהפועל בני מוסמוס ליגה א' צפון. סגירת ליגה א' צפון הובילה את השוער לרדת לשחק בבני מג'אר ליגה ב' צפון א'. גבארין הוסיף ואמר: " הייתה עונה מאתגרת ומוצלחת בעיניי, השגנו את המטרה. נכון שהיה קשה, אבל היה מתוק".
בעונה שבה שום דבר לא היה מובן מאליו, השוער שעבר מהפועל בני מוסמוס המתפרקת לבני מג'אר שבצפון, בחר לקחת סיכון הפך לאחת הדמויות המרכזיות בהישארות הכי דרמטית שנראתה בליגה ב' צפון א'. בראיון סיכום עונה, הוא מספר איך כמעט ויתר עוד לפני האימון השני, מה הפך את מג'אר לקבוצה לוחמת, ומה הוא לקח איתו לעתיד – גם כאדם וגם כשחקן.
לאחר שליגה א' צפון נסגרה על ידי ההתאחדות לכדורגל שחקני קבוצות הליגה מצאו עצמם בחיפוש אחר קבוצות בהן ישחקו עד לסיום עונת המשחקים. עמאר גבארין שוער הפועל בני מוסמוס נאלץ לחשב מסלול מחדש. המעבר לבני מג'אר לא היה קל עבורו – הן בשל המרחק הגיאוגרפי והן בשל המצב של הקבוצה בתחתית הליגה. למרות זאת, הוא בחר להאמין, ועם הזמן – הפך לעוגן בקו האחורי ולדמות מנטלית שהובילה את השחקנים סביבו. עם הצטרפותו, לצד בלם מנוסה נוסף, עפיף נזאל הקבוצה החלה לייצר נקודות באופן כמעט קבוע, וניצחה קבוצות שנאבקו עמה על ההישרדות. אחד הרגעים הגדולים שלו בעונה היה במשחק האחרון, כאשר עצר את הפנדל השלישי וחתם את העונה בהצלה דרמטית, שהותירה את בני מג'אר בליגה ב' צפון א' עונה נוספת. לאורך הדרך, גילה אחריות, הקרבה וגישה של לוחם. הוא לא שכח לפרגן לחדר ההלבשה, לקהל, להנהלה – ובעיקר לתהליך האישי שעבר בעצמו.
עברת העונה מהפועל בני מוסמוס בליגה א' לבני מג'אר בליגה ב' בעקבות סגירת ליגה א' צפון. עד כמה המעבר הזה היה לא פשוט עבורך ברמה האישית והמקצועית ?
"אמת, בהתחלה היה לי מאוד קשה לקחת את ההחלטה לעבור לקבוצה הצפונית בני מג'אר. אחת הסיבות הייתה הנסיעה הארוכה. שנית, המקום שלהם בליגה, ללכת לקבוצה שממוקמת מתחת לקו האדום זה סיכון אחד גדול".
איך הייתה קליטתך במג'אר, האם הרגשת חיבור מהיר לקבוצה ולמערכת ?
"בהתחלה לא התחברתי. אחרי אימון אחד הודעתי להנהלה ולמאמן שאני לא ממשיך יותר. עד שהגיע המשחק הראשון, משם באמת היה שינוי משמעותי. קיבלתי חיבוק חם למרות ההפסד, ראיתי קבוצה מוכשרת וחדר הלבשה נקי".
בני מג'אר סיימה את העונה בהישארות דרמטית בליגה. מה בעיניך היה הגורם המרכזי לכך שהקבוצה הצליחה לשרוד בליגה ?
"בצניעות, אני אומר שהיה לי חלק משמעותי בהישארות. כל התקופה שהייתי בקבוצה כמעט ניצחנו כל קבוצה מקצועית. הקבוצה אספה 16 נקודות כל העונה. מאז שהגעתי אני והבלם עפיף נזאל, הניסיון שלנו הביא עוד לפחות 17 נקודות מתוך 24. וזה אומר הכול".
באילו רגעים הרגשת שאתה באמת תורם מקצועית ומנטלית להצלחה של הקבוצה ?
"במשחקים האחרונים, שניצחנו את היריבות שלנו לתחתית. במשחק האחרון עצרתי את הפנדל השלישי, זה גרם להישארות דרמטית".
עברת עונה לא שגרתית, מה למדת ממנה על עצמך כשחקן וכאדם ?
"למדתי לתת את כל כולי לסמל שעל החזה, לא משנה איפה אני משחק, אני צריך לתת הכול".
מה מבחינתך היה הרגע הכי מרגש או משמעותי העונה ?
"היו כמה רגעים. החדר הלבשה הכי נקי והכי גברי היה בבני מוסמוס, היינו יחד בניצחונות ובהפסדים, וכל רגע שם נהניתי. גם ההצלה שלי בפנדל הלפני אחרון במשחק המבחנים נגד כפר מנדא".
אחרי עונה כל כך סוערת, איך אתה מסכם את התקופה שלך בבני מג'אר ?
"בסופו של דבר הייתה עונה מאתגרת ומוצלחת בעיניי, השגנו את המטרה. נכון שהיה קשה, אבל היה מתוק".
עד כמה הרגשת את התמיכה של הקהל ואנשי מג'אר במהלך התקופה, איך זה השפיע עליך כשחקן ?
"אנשי מג'אר, הקהל, ההנהלה , כל מי שקשור שם אנשים מאוד טובים. התייחסו אליי כשחקן מנוסה, זה בא לידי ביטוי. החיבוק הזה גרם לי לתת 200% מהיכולת שלי".
משהו לסיום ?
"רוצה להודות להנהלת בני מוסמוס ובני מג'אר על עונה כל כך מתוקה, מחכים כבר לתחילת העונה הבאה".
צילום: אייהם ג׳בארין
