עונה חריגה ולא פשוטה עברה על ליגה א’ צפון, אך דווקא בתוך המורכבות נולדה עונה שהבליטה איכות, אופי וקבוצות שעשו קפיצה קדימה. מעל כולן ניצבה קבוצה אחת שהפגינה יציבות, עליונות ורעב אמיתי, ממכבי אחי נצרת, שחוזרת בצדק לליגה הלאומית.
נבחרת העונה:
שוער: אלמוג מלול (הפועל בית שאן)
עונה יציבה עם שורה של הצלות מכריעות. שוער שהביא נקודות והיה עוגן מאחור.
הגנה:
שחר הרפז (מכבי אתא ביאליק)
שילוב של מהירות, אגרסיביות ותרומה התקפית קבועה.
נסים אבו יונס (מכבי אחי נצרת)
מנהיג ההגנה של העולה, יציבות, ניסיון ונוכחות.
פאדי ארמלי (מכבי נווה שאנן)
פיזיות, משחק ראש חזק ושליטה ברחבה.
אורן קלצבסקי (מ.ס טירה)
אחראי, חכם טקטית ותומך התקפה בצורה מצוינת.
קישור:
אמג’ד סלימאן (מכבי אחי נצרת)
המנוע של הקבוצה – שליטה בקצב, ראיית משחק וניהול מצבים.
סתיו פיניש (מ.ס טירה)
ניסיון, חוכמת משחק ואיזון במרכז המגרש.
התקפה:
סאלח ספיה (מ.ס טירה)
מהיר, חד ומסוכן בכל נגיעה בכדור.
מוחמד אבו ראס (מכבי אחי נצרת)
יצירתיות, מספרים ויכולת הכרעה ברגעים חשובים.
חלוצים:
אחמד עוואדה (הפועל בית שאן)
חלוץ רחבה קלאסי, יודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
חמזה מוואסי (מכבי אחי נצרת)
הסקורר של העונה, הוביל את ההתקפה של הקבוצה שעלתה ליגה.
סיפור העונה – מכבי אחי נצרת חוזרת לבמה
אין ספק, הסיפור הגדול של העונה שייך למכבי אחי נצרת. הקבוצה הציגה לאורך כל הדרך כדורגל מאוזן, עם שילוב נכון בין ניסיון לאיכות התקפית. למרות לא מעט אתגרים מחוץ למגרש, על הדשא היא הייתה מעל הליגה ובעיקר ידעה לנצח משחקים קשים.
מאמן העונה: עלא סאיג (מכבי אחי נצרת)
עלא סאיג הוא האיש מאחורי ההצלחה הגדולה. הוא בנה קבוצה עם זהות ברורה, משמעת טקטית גבוהה וניהול סגל מדויק. היכולת שלו להוציא מכל שחקן את המקסימום – היא זו שעשתה את ההבדל במאני טיים.
תגלית העונה: עמית אזרד (הפועל בית שאן)
הבלם הצעיר של הפועל בית שאן, עמית אזרד, הוא ללא ספק פריצת העונה. מדובר בשחקן עם פוטנציאל גבוה מאוד, חזק, אינטליגנטי טקטית ובעל נוכחות של שחקן מנוסה. אם ימשיך בקו הזה, הדרך לליגות הבכירות סלולה עבורו.
סיכום עונה: עונת 2025/26 בליגה א’ צפון תיזכר כעונה שבה אחי נצרת הוכיחה עליונות ועלתה ליגה בצדק; מ.ס טירה ובית שאן סיפקו תחרותיות ושחקנים בולטים: מכבי נווה שאנן וק. אתא ביאליק הציגו פרויקטים מעניינים, דור צעיר של שחקנים שהתחיל לבסס את עצמו. בסופו של דבר, זו הייתה עונה של זהות, יציבות והזדמנויות ובעיקר כזו שהזכירה לכולם כמה כדורגל איכותי יש בליגות הנמוכות.
