המאמן שעבר דרך תחנות כמו עירוני כסייפה, הפועל ירוחם ומכבי עירוני נתיבות מדבר על הקשיים, ההצלחות, ההשפעה על שחקנים – ומה הוא מחפש בתחנה הבאה בקריירה. "אני לא נופל מאף אחד – ורק מחפש את המקום שיאמין בי"
אחרי קריירה ארוכה בקבוצות שונות בליגות הנמוכות, שכללה לא פחות מחמש הופעות בפלייאוף העליון, שלוש מהן בגמר, מוטי עטר מסכם את דרכו כמאמן בוגרים, מדבר בגילוי לב על המכשולים, הרצון להטמיע ווינריות, והכיוון הבא – אולי בנוער, אולי בבוגרים – אך תמיד עם הדרך הברורה שלו.
איך אתה מסכם את שנותיך כמאמן קבוצת בוגרים ?
"אני אסכם את כל שנותיי כמאמן בוגרים כהצלחה. חמש פעמיים פלייאוף עליון, מתוכם 3 פעמיים גמר הפלייאוף. בכל הקבוצות בהן אימנתי התקציבים היו נמוכים, בכסייפה בליגה א' לקחתי קבוצה עם מינוס 9, ללא משכורת, ללא תנאים – אבל עם שחקנים גברים – והרמנו אותה למעלה".
מהם האתגרים המרכזיים שהתמודדת איתם לאורך השנים ?
"האתגרים שאני התמודדתי איתם במהלך כל שנותיי הם כמובן התקציב הנמוך, אבל בחירת השחקנים הייתה טובה והחיבור בכל הקבוצות היה מושלם, ולראיה – התוצאות".
מבחינת תנאים מקצועיים, מה ליווה אותך לאורך הדרך ?
"מבחינת תנאים, רוב הזמן עבדתי לבד. ללא מאמן כושר, עוזר מאמן. בחלק מהקבוצות היה לי עוזר או מאמן כושר. מבחינת ציוד מינימלי".
מה אתה מרגיש שהשארת בכל קבוצה שאימנת בה ?
"בכל קבוצה שבה הייתי השארתי דברים טובים, בכולן נחלתי הצלחות, הודות לשחקנים כמובן".
מה אתה מנסה להנחיל לשחקנים שלך בכל קבוצה ?
"להנחיל להם את האני מאמין שלי, את הדרך שלי ואת הווינריות".
איך אתה רואה את ההשפעה שלך על השחקנים שעבדת איתם ?
"בכל קבוצה השפעתי על השחקנים. גם כשאימנתי במחלקות נוער, תמיד השארתי חותם".
מה אתה מחפש בתחנה הבאה שלך בקריירה ?
"בתחנה הבאה שלי אני מחפש קודם כל שקט מההנהלה. דבר שני, שיתנו לי תקציב ראוי ושפוי לבנות קבוצה שאני רוצה, להביא שחקנים ולא להתפשר. אני מבטיח שאותה קבוצה גם תעשה קפיצת מדרגה".
איך אתה רואה את העתיד שלך, מה הכיוון שאתה שואף אליו ?
"כרגע אני לא מביט קדימה מדי. הכדורגל הוא כישורים, הוא קשרים "שמור לי, שמור לך". אני מאמין בעצמי, אני לא נופל מאף אחד, ולראיה גם התוצאות. כרגע יכול להיות שאחזור למחלקות הנוער, וגם תפקיד המנהל המקצועי קורץ לי".
צילום: טל סיגרון, יסמין תקשורת
