מנשה דה פאולה מתקשה לעכל את האבידה של חברו לחיים ולכדורגל, אלון שמלי ז"ל. המשחקים יחד, והגעגוע.
7 באוקטובר אחד התאריכים הקשים שחוותה מדינת ישראל. משפחות שלמות איבדו את יקיריהם. הכדורגל הישראלי חווה אבידות במתקפת הטרור, ליאור אסולין ז"ל נרצח במסיבה בבובה ליד קיבוץ רעים בידי מחבלים ארורים ואלון שמלי ז"ל מאמן במחלקת הנוער בהפועל תל אביב ושחקן פעיל בליגה ג' נרצח יממה לאחר מתקפת הטרור נרצח בידי מחבל בפיגוע במצרים. אלון ומור עם קבוצת המטיילים לעיר אלכסנדריה, לאתר תיירותי שנקרא "עמודי פומפיוס". למרות הקושי להמשיך בטיול והדיווחים מהארץ, נשארו עם הקבוצה. לפתע מאבטח מהאתר פתח בירי לעברם מנשקו האישי. אלון ניסה לברוח אך המאבטח המצרי רדף אחריו וירה בו. אף אחד מאנשי הביטחון המקומי לא ניסה לעצור אותו, לאחר שסיים את הכדורים באקדח ישב והרים ידיים.
באירוע זה אלון ועוד חבר מהקבוצה נרצחו כתגובה לאירועי השבעה באוקטובר ובשל היותם יהודים וישראלים, חבר שלישי מהקבוצה נפצע קשה ומת אחרי שבועיים.
חברו, מנשה דה פאולה: "אלון שמלי הי"ד את אלון הכרתי באליצור יפו בעונת 2011/12, הוא הצטרף אלינו לקבוצה בדיוק היה בסיום שירותו הצבאי. כבר מהרגע הראשון אתה מבין שזה חמד של בחור מלח הארץ מתאהבים בו מהשנייה הראשונה, הוא כמובן היה מגיע לכל משחק עם האוהדת הפרטית שלו מור החצי השני שלו שבהמשך הפכה לאשתו, אחר כך אני כבר התחלתי לנדוד בין קבוצות אבל תמיד שהייתי פוגש את אלון במשחק נגדו הוא היה מחייך, משדר רוגע, מדבר בנועם ומכבד את כולם, תשאל כל שחקן ששיחק איתו או נגדו ותשמע את אותן המילים רק טוב. העונה האחרונה ששיחקנו ביחד הייתה בבית"ר יפו בעונת 2021/22 היה לי הכבוד לשחק איתו באותו מגרש להיות חבר שלו בחדר הלבשה ולדעת שיש לצידך אדם כמו אלון".
מנשה דה פאולה הוסיף: "המשחק האחרון שראיתי את אלון משחק היה בתאריך 22/9/23 במדי אליצור יפו נגד ספרטק רמת גן, לבש את חולצה 25 ואז הגיע היום השחור שבו נרצח על ידי מחבל נתעב בן עוולה. כאן נקטעו חיים שלמים. אשתו מור ממשיכה להנציח אותו בכל דרך אפשרית, הפועל תל אביב המועדון האחרון שאימן בו החליטו להנציח אותו כשקראו לקבוצת נערים ג' הפועל תל אביב "אלון שמלי" צפון על שמו בעונה הקודמת הם זכו בתואר גביע המדינה והקדישו אותו לאלון. אני תמיד אזכור את אלון לטובה, אנצור אותו בליבי לעד עד יום מותי! ב"ה גם יש תכנון למשחק לזכרו בית"ר יפו נגד הקבוצה שגדל בה בהפועל בת ים".
אשתו, מור שמלי: "אני רוצה לספר לכם קצת על אלוני, אלון היה אדם אופטימי מאוד, מלא חוש הומור, אנרגטי וכובש לבבות. הוא היה צנוע, שקט, סובלני, מכבד כל אדם, איש משפחה מסור והחבר הכי טוב בעולם. אלון היה ספורטאי אמיתי, מגיל קטן. הוא התנסה בכל ענף אפשרי, הכיר והעריך כל סוג ספורט שהוא, ודחף את כל הסביבה שלו לעשות ספורט. אבל האהבה הכי גדולה של אלון הייתה הכדורגל, אי אפשר להסביר את זה. אלון ינק כדורגל מגיל קטן. אבא שלו שיחק בנבחרת ישראל ובמכבי יפו. ואלון ספג ממנו את האהבה הזו. אלון חלם להיות שחקן כדורגל, ועד יומו האחרון שיחק, לא משנה אם זה בשכונה, בנוער או בליגה ג' רק לא להפסיק לשחק. אחרי שסיים צבא אלון למד כלכלה ועבד בבנק אבל מהר מאוד הבין שהנשמה שלו במקום אחר ובלי פחד עשה שינוי, הוא הלך ללמוד הדרכה ואימון כדורגל ועשה תואר בחינוך גופני אותו סיים בהצטיינות מקום ראשון, מצטיין נשיא במכללת וינגייט שנתיים ברצף. אלון היה מחנך בנשמה, והאמין כי באמצעות הספורט ניתן לקדם ערכים לחברה טובה, מכילה, סבלנית ובריאה. אצל אלון לא היה לא היה בערך, לא על יד ולא לעגל פינות. כל דבר שהוא לקח על עצמו נעשה בצורה הטובה ביותר, המקצועית ביותר ומכל הלב, בלי פשרות גם אם קשה. והתוצאות היו בהתאם, כל נבחרת שאימן במסגרת בית הספר בו עבד זכתה במקומות הראשונים, כדורגל, אתלטיקה, ריצת שדה ועוד".
מור הוסיפה: "בנימה אישית, את אלוני שלי הכרתי בצבא, בגיל 19, גבר חתיך, חכם, מלא בחוש הומור רגיש, ורומנטי, לאלוני היו עיניים צנועות בצבע תכלת. תמיד היה הראשון לעזור למי שצריך, הוא היה מלא בשמחת חיים, אופטימי, אף פעם לא מתלונן, תמיד מתמודד עם כל אתגר שהחיים מציבים בפניו ברוח טובה ומלא באנרגיה. במשך 13 וחצי שנים יחד מתוכם, 7 שנות נישואים, זכיתי באהבה מטורפת, בזוגיות קסומה עם החבר הכי טוב בעולם, תמיד דחפנו אחד את השנייה להצליח, תמכנו אחד בשנייה, ויכולנו לשתף בהכל. ידענו שיחד אנחנו כוח. אלון תמיד אמר שזה אנחנו יחד מול כל העולם לא משנה מה יבוא העיקר שאנחנו נתמודד איתו יחד, ואני תמיד אמרתי לו שאיך אפשר שלא להתאהב במלאך, ושזה לא הגיוני שהוא אנושי בכלל עם כל הטוב שבו.. ועכשיו נשארתי להתמודד מול העולם הזה בלי המלאך שלי ועם חור עמוק בלב. על המצבה שלו כתבתי את המשפט איך אפשר שלא להתאהב בך.. כי באמת כל מי שפגש בו אפילו לכמה שניות נשבה בקסם שלו. הוא היה פשוט כל כך טוב. והמשפט שכולם אומרים היום בהקשר של אלון זה הלוואי שהכל אחד מאיתנו היה קצת מאלון שמל".
