אופיר לזרח טור דעה הפועל חיפה והבעיות סביב הקבוצה בעונת המשחקים בליגת העל.
המשחק האחרון של הפועל חיפה המחיש בצורה ברורה את הבעיות המבניות של הקבוצה לא רק ברמת הביצוע, אלא בעיקר ברמת העקרונות. תבנית הלחץ של הקבוצה נראית שחוקה וצפויה. מדובר בלחץ שאינו מתוזמן, אינו אגרסיבי מספיק, כזה שקל לפרק באמצעות הנעת כדור בסיסית. מעבר לכך, הלחץ אינו מתבצע באופן עקבי הקבוצה נוטה ליזום לחץ לפרקים קצרים בלבד, לאחר מכן לסגת במהירות לבלוק בינוני, ללא ניסיון אמיתי לשבש את קצב המשחק של היריבה.
בשלב ההתקפה, הנעת הכדור איטית וחסרת תכלית ברורה. קיימת תחושה של חוסר סנכרון בין השחקנים. הן בתזמון התנועה, הן בהבנה המרחבית. אין יצירת יתרונות באזורים מוגדרים, הכדור נע בעיקר לרוחב או לאחור ללא חדירה אפקטיבית. בהתאם לכך, גם המצבים המעטים שהקבוצה מייצרת אינם תוצר של מבנה התקפי מתוכנן, אלא נראים אקראיים יותר מאשר שיטתיים. הבעיה המרכזית והבולטת ביותר היא חוסר הקומפקטיות. המרחקים בין הקווים ובין השחקנים גדולים מדי, הן במצב הגנה והן במעבר. הדבר יוצר “בורות” במרכז המגרש ובחצאי המרחבים, מאפשרים ליריבה להתקדם בקלות יחסית ולייצר מצבי הבקעה ללא התנגדות משמעותית. בנוסף, גם במצבים נייחים ניכר חוסר מחויבות.
הקבוצה אינה מציגה ריכוז, אגרסיביות או אחריות אישית מספקת, אלמנטים בסיסיים הנדרשים בשלבים הללו של המשחק, לרוב מוכרעים על פרטים קטנים. כשמחברים את כל המרכיבים הללו יחד, מתקבלת תמונה של קבוצה ללא שליטה אמיתית באף שלב במשחק. לא בלחץ, לא עם הכדור, לא בארגון ההגנתי. כאן נכנס לתמונה חיים סילבס. הדפוסים הללו אינם חדשים, הם חוזרים על עצמם לאורך תקופות שונות בקריירה שלו. מדובר בגישה שמרנית שמתקשה לייצר עליונות טקטית, ובעיקר לא מצליחה להתפתח כשנדרשת התאמה.
במצב הנוכחי, קשה לראות כיצד אותה תבנית מקצועית יכולה להוביל את הפועל חיפה קדימה. לא מדובר רק במשבר נקודתי, אלא בתחושה של תקרה ברורה הן ברמת הרעיונות והן ברמת הביצוע. כשקבוצה לא מצליחה לשלוט בעקרונות הבסיסיים של המשחק לחץ, קומפקטיות, הנעת כדור ותיאום היא לא רק מתקשה לנצח, אלא מתחילה להתרגל לאי-שליטה. בכדורגל, זו מדרון חלקלק.
אם לא יחול שינוי מהותי בגישה או בזהות המקצועית על הקווים הפועל חיפה לא תישאר רק קבוצה לא יציבה, אלא תהפוך לקבוצה שנאבקת על עצם מקומה בליגה. במצב הקיים, ירידת ליגה היא כבר לא תרחיש קיצון היא אפשרות ממשית.
