סולומון פנחסוב בטור דעה עומר אצילי והבחירה בבית"ר ירושלים על פניי מכבי חיפה והטיפ מהרב.
זוכרים את הסיפור ההוא של עומר אצילי עם הרב ? כן כן, ההתייעצויות, החלומות, כל מה שגרם לכולם לצחוק כאילו אנחנו באודישן ל”יצאת צדיק” בגרסת ליגת העל. באותו רגע זה הרגיש מנותק מהמציאות. הקאמבק למכבי חיפה כבר היה כתוב. האוהדים הרגישו שזה שלהם סיפור אהבה, לא פחות ואז הוא פונה לבית״ר ירושלים וכולם שואלים: מה רב עכשיו ? מה חלום ? אחי, זה כדורגל, לא שיעור אמונה.
אבל היום ? עם איך שמכבי חיפה נראית פתאום אתה עוצר ואומר לעצמך: רגע, אולי הבן אדם פשוט קיבל טיפ מוקדם. כי יש החלטות נראות מוזרות בזמן אמת, רק בדיעבד אתה מבין שהן היו קריאת מפה לא קפיצה באמונה. רגע לפני שממשיכים עם כל הסיפור הגדול, אי אפשר להתעלם גם ממה שמחכה הערב על הדשא. שם, שוב, חוזר השם של אצילי לתמונה, לא כסיפור עבר ולא כהחלטות ישנות, אלא כשחקן שמגיע למשחקים מהסוג הזה עם כל העיניים עליו.
בסוף, במשחקים גדולים, הכול מתנקז לרגע אחד, פעולה אחת שיכולה לשנות ערב שלם. אולי, רק אולי, זה לא היה רק עניין של לאן ללכת, אלא גם איפה פחות רוצים אותך באמת. לא צריך להגיד שמות, הכדורגל הישראלי קטן מדי בשביל סודות כאלה. כולם יודעים איך דברים עובדים מאחורי הקלעים, מי מחייך למצלמה ומי סוגר דלתות בשקט. והיום? אותם קולות פתאום נשמעים אחרת. פתאום כולם מדברים כאילו יום כיפור, כל יום שופרות מכל כיוון, הסברים, פרשנויות, צדקנות בדיעבד. אבל הקהל ? הקהל לא קונה שופר, הוא זוכר מי תקע בו קודם.
בתוך כל זה, אי אפשר להתעלם מדבר אחד: יש אהבה אמיתית בין אצילי לבין יעקב שחר. זה לא סוד. זה אולי הכי אירוני דווקא במקום שיש בו רגש, ההחלטה הלכה לכיוון אחר. אז מה, הרב ראה את הנולד ? לא יודע. אם הוא הסתכל רגע קדימה, ראה את הרעש, את הבלגן, את התחושות מתחת לפני השטח. אז אולי זה לא היה חלום.
צילום: gemini
